<h1>מרדכי סימנים קל"ח—ק"מ</h1>
<h2>דף מב.</h2>
תיכף לנטילת ידים דמים אחרונים ברכת המזון והלכך כיון שנטל ידיו לאחר סעודה באחרונה לא יאכל כלום עד שיברך על מזונו והוא הדין אם אמר הב לן ונבריך אפילו בלא נטילה כדאמר לקמן: סלק איתמר משמע שדרכן היה לסלק השולחן קודם ברכת המזון ולכאורה קשה למנהג שלנו שאנו מקפידין שלא להסיר הלחם קודם ברכת המזון ושמא גם בימיהם לא היו מסלקין השולחן מקמי המברך רק מלפני המסובין לפי שהיה להם שולחנות קטנות וכל אחד אוכל בפני עצמו על שולחנו אבל אנחנו שאנו אוכלין כולנו על שולחן אחד אין נכון לסלק השולחן עד לאחר ברכת המזון: אתכא דריש גלותא סמכינן ומי ששכח לאכול אפיקומן ואמר הב לן ונבריך אינו היסח הדעת דאנן אתכא דרחמנא סמכינן ואי שכח ובירך ולא אכל אפיקומן סומך על מצות שלנו שלשם מצוה עשויות והא דאמרי' (פסחים קג:) כי אמר הב לן ונבריך אסור למשתי היינו דוקא כשאמר בעל הבית אבל לא אורח דאין נאסרין באמירת האורח.
